קלנטרוב נ' כרטיסי אשראי לישראל בע"מ

החלטה

1.לפני בקשת המבקש לפטור אותו מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון בגין הערעור דנא.

2.לאחר שעיינתי בבקשות ובתגובת המשיב 2 לבקשה לפטור מתשלום אגרה (שכן המשיבה 1 לא הגישה תגובות מטעמה לבקשות) ראיתי לדחות את הבקשה לפטור מתשלום אגרה ולהפחית את סכום הערבון לסך של 5,000 ש"ח.

3.ראשית, לעניין הבקשה לפטור מתשלום אגרה.

תקנה 14(ג) לתקנות בתי משפט (אגרות), תשס"ז-2007 קובעת כי:

"הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה".

מכאן, שבהתאם לתקנות על המבקש לפטור אותו מתשלום האגרה להוכיח שני תנאים מצטברים, האחד, העדר יכולת כלכלית לשלם את האגרה והשני, כי ההליך נשוא בקשת הפטור מאגרה מגלה עילת תביעה

בהתאם להלכה על מי שטוען שהוא נעדר יכולת לשלם אגרה לפרוש בפני בית המשפט תמונה שלמה אשר למצבו הכלכלי כדי לשכנע בטענה שאינו יכול לעמוד בתשלום האגרה.

כך נאמר בע"א 229/89 חיים מצא נ. ציפורה מצא ואח', כי "בעל דין המבקש ליתן לו פטור מאגרה חייב להוכיח כי חסר יכולת הוא לשלם את האגרה הקבועה. נטל ההוכחה בעניין זה מוטל על בעל הדין המבקש. לצורך כך עליו לפרוש תמונה מלאה על מצבו הכלכלי... בקשה המוגשת בלא פרטים מלאים ומהימנים אינה מעמידה את התשתית הראייתית הדרושה כדי לדון בבקשה, ודינה להידחות מטעם זה בלבד"; כך בש"א 6669/94 מגרפטה נ. מנורה חברה לביטוח בע"מ או בש"א 7664/99 סופר נ. סופר ועוד שורה ארוכה מאוד של החלטות שמכנה משותף להם – פרישת תמונה מלאה שיהיה בה להצביע על חוסר יכולת כלכלית.

יש גם לתת את הדעת לכך שפתיחת הליך משפטי מחייב תשלום אגרה ומשכך יש להניח תשתית לצורך לחרוג מהכלל המחייב תשלום אגרה בעת פתיחת ההליך ואין לאפשר מתן פטור אלא אם מתמלאים התנאים המלאים וכן כי בית משפט משוכנע בהצדק למתן הפטור.

כך אומר כבוד השופט ג'ובראן בבשג"ץ 3320/11 ד"ר מעוז נ. הנהלת בתית המשפט:

"נראה כי במקרה דנן חשוב לחזור ולהדגיש מושכלות יסוד של מערכת המשפט. הליכים משפטיים עולים כסף. ניהול ההליך המשפטי מטיל עלויות הן על בעל הדין שפתח את ההליך והן על מערכת בתי המשפט, קרי, הקופה הציבורית, והצד שכנגד. "בעוד שבין בעלי-הדין ובין עצמם מהווה תוצאת ההליך בסיס לחיוב הצד המפסיד בהוצאות הצד הזוכה, הרי שהשירות הניתן על-ידי המדינה – בקיומה של מערכת בתי-משפט – כרוך באגרה שפותח ההליך צריך לשלמה. מטיבו מהווה החיוב באגרה קשר בין השירות הניתן ובין החיוב של משלם האגרה"...

...אגרת בית משפט מגלמת סכום שנדרש יוזם ההליך לשלם לידי המדינה, לא כתמחור מלא של ההתדיינות, אלא כהשתתפות שלו בחלק מן העלות של ההליך המשפטי וכנגד השירות המתקבל ממערכת המשפט...".

4.לטענת המבקש, הוא ואשתו (להם 6 ילדים) בעלי זכויות "בר-רשות" בחלקים שווים בבית שמשועבד לבנק בגין הלוואות משכנתא בסך של מאות אלפי שקלים. עוד נטען, כי אשת המבקש משתכרת כ – 4,700 ₪ בחודש, כי המבקש משתכר כ -3,100 ₪ בחודש וכי משולמת למבקש ולאשתו קצבת ילדים בסך של כ- 1,700 ₪ - כך שהכנסתם החודשים מסתכמת בכ – 9,500 ₪. המבקש מוסיף כי חשבון הבנק שלו מצוי ביתרת חובה וכי אין לו חסכונות. עוד נטען כי הוצאות המבקש (שפורטו בבקשה) עולות על הכנסותיו וכי בשל כך נאלץ ללוות כספים מגופים שונים. עוד ציין כי אין לו קרובים ומכרים בהם הוא להסתייע לגיוס סכומי האגרה.

5.המשיב 2 ציין כי אינו צד להליך וכי אין בידיו די מידע לשם גיבוש עמדתו לעניין הבקשה פטור מתשלום אגרה ואילו המשיבה 1 לא הגישה תגובה מטעמה.

6.לאחר שעיינתי בבקשה, לא ראיתי להעתר לה שכן אני סבורה שהמבקש לא פרש בפני בית המשפט תמונה מלאה אודות מצבו הכלכלי וממילא לא שוכנעתי כי המבקש נעדר יכולת כלכלית לשלם את האגרה בגין הערעור דנא בסך של 1,352 ₪. הן המבקש והן אשתו עובדים ומשתכרים ובנוסף משולמת להם קצבת ילדים מאת המוסד לביטוח לאומי. כמו כן, בבעלותם בית (ולענייננו, אין נפקות להיותו של הבית משועבד לבנק). מהאסמכתאות שצורפו לבקשה עולה כי המבקש ו/או אשתו מחזיקים בשני כרטיסי אשראי שונים אלא שפירוט חיובי כרטיסי האשראי , שמחויבים בסכומים ניכרים, לא צורף לבקשה. כמו כן, עולה שהמבקש נושא בתשלומים חודשיים של מאות שקלים בגין מכשיר הטלפון הסלולרי שהוא ו/או אשתו מחזיקים. בנוסף, לא ראה המבקש לפרט כיצד הוא מממן את ייצוגו המשפטי בהליך דנא.

לאור המפורט לעיל, הגם שעל פניו שוכנעתי שמצבו הכלכלי של המבקש לא מן המשופרים, הרי שלא שוכנעתי שהמבקש נעדר יכולת כלכלית לשלם את האגרה בסך של 1,352 ₪.

די באמור לעיל כדי לדחות את הבקשה לפטור מתשלום אגרה אלא שאני רואה להוסיף שלאחר עיון בהודעת הערעור, אני סבורה, מבלי לקבוע מסמרות בעניין כי עילתו קלושה ביותר נוכח העובדה שעניינו קביעות עובדתיות של בית המשפט קמא המבוססות על ראיות ועדויות שנשמעו בפניו (כך למשל, טוען המבקש כי בית המשפט קמא טעה שעה שקבע שעדותו של המבקש, לפיה חתם על טופס אישור קבלת כרטיס האשראי כשליח בשם החברה, לא הניחה את דעתו) – בקביעות כגון אלה, אין ערכאת הערעור נוטה להתערב.

7.סיכומו של דבר, הבקשה לפטור מתשלום אגרה נדחית.

המערער ישלם את האגרה תוך 20 ימים שאם לא כן יימחק הערעור.